נשים במקרא

כמו האהובה בשיר השירים, רוב הגיבורות הנשיות במקרא הן "גן נעול מעין חתום" - היופי והאישיות, תכונות הנפש כמו מהלך החיים מוצפנים היטב, וכל מבט מבחוץ אינו מגלה אלא חומות אטומות. מתוך עיון והתבוננות בדמויות המרומזות המצועפות הללו מתברר כי הן מגלות שפעת גוונים וצורות; לא זאת בלבד שהן שונות זו מזו, אלא שיש בהן עולם שלם ומורכב, רב עניין ורב עוצמה.

בעיקרו של דבר נעשה כאן נסיון להגיע להסתכלות כפולת משמעות; לראות את הגיבורות הללו (חיוביות כמו שליליות) כדמויות חיות, כבני אדם שאנו יכולים להתייחס אליהם ולהבין אותם, לעבור דרך מרחק הזמנים והתקופות ולמצוא א ת האדם החי, הקרוב כל כך אלינו ביסודו. ומצד שני - לראות כיצד דמויות אלה הן בעת ובעונה אחת גם ארכי-טיפוסים, תבניות יסוד, אשר אישיותן הפרטית נעשית לא רק סמל ודוגמה לדורות, אלא אף כיצד הן חוזרות ונשנות במשך התקופות והשנים, וכיצד הן משפיעות עד ימינו אלה.