המונמון

הֲמוֹן הֲמוֹן הַפְתָּעוֹת מֵאָלֶף וְעַד תָּו מִסְתַּתְּרוֹת בַּסֵּפֶר הֲמוֹנָמוֹן שֶׁל רִינַת הוֹפֶר, מֵהַיּוֹצְרוֹת הָאֲהוּבוֹת בְּיוֹתֵר עַל הַיְּלָדִים בְּיִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ, אוֹתִיּוֹת בְּמִיץ שְׁטֻיּוֹת (רַב־מֶכֶר מִיּוֹם צֵאתוֹ לָאוֹר וְעַד הַיּוֹם), גַּם הֲמוֹנָמוֹן מַזְמִין קְטַנִּים וּגְדוֹלִים לֵהָנוֹת מִשִּׁירִים מַצְחִיקִים וּמְעוֹרְרֵי מַחְשָׁבָה, לְחַפֵּשׂ פְּרָטֵי־פְּרָטִים בְּכָל אִיּוּר וְאִיּוּר וְלִשְׁקֹעַ בְּמִשְׂחֲקֵי מִלִּים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף.