כשסבא אליהו היה קטן 3 אין כמו בבית

הַקַּיִץ מַגִּיעַ. לְאֵלִיָּהוּ אֵין אֲפִלּוּ סַנְדָּלִים שֶׁיָּגֵנּוּ עַל כַּפּוֹת רַגְלָיו הַיְּחֵפוֹת מִפְּנֵי הָאֲדָמָה הַלּוֹהֶטֶת. אֲבָל זוֹ הַבְּעָיָה הֲכִי קְטַנָּה שֶׁלּוֹ.

מַהֵר מְאוֹד מְגָרְשִׁים אוֹתוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵהַבַּיִת, וְהֵם נֶאֱלָצִים לִישֹׁן בַּחוּץ. הַמַּצָּב מִסְתַּבֵּךְ עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁמִּצְטָרֶפֶת לַכִּתָּה שֶׁל אֵלִיָּהוּ יַלְדָּה שֶׁאוֹהֶבֶת לַעֲשׂוֹת צָרוֹת, לְהִתְחַצֵּף וְלִרְקדֹ רִקּוּדִים אִינְדְּיָאנִיִּים. אֲבָל גַּם הַפַּעַם, בְּעֶזְרַת הַיַלְדָּה הַחֲדָשָׁה, הַתּוּשִׁיָּה הַמֻּכֶּרֶת שֶׁלּוֹ וְהַדִּמְיוֹן הַשּׁוֹפֵעַ, אֵלִיָּהוּ מוֹכִיחַ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים.

הסֵַּפרֶ אֵין כְּמוֹ בַּבַּיִת הוּא הַשְּׁלִישִׁי בַּסִּדְרָה הָאֲהוּבָה כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטןָ. שְׁנֵי הַסְּפָרִים הָרִאשׁוֹנִים בַּסִּדְרָה הָיוּ לְרַבֵּי־מֶכֶר, וְהָרִאשׁוֹן מִבֵּינֵיהֶם אַף נִבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.