עוז 77

אביגדור קהלני, מפקד גדוד טנקים, מספר על קורותיו במסגרת חטיבה 7 שבלמה את הסורים וכבשה את רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. קהלני משתף את הקורא בלבטיו ובפחדיו של מפקד ולוחם, הנמצא בטנק מול עשרות טנקים סוריים.
זהו מסמך אנושי מרתק המוכיח שגם בארגון צבא גדול, נחישותו והתמדתו של אדם בודד בקרב שנראה אבוד יכולה לשנות את פני המלחמה ממפלה לניצחון.
המחבר הוא בעל עיטור המופת במלחמת ששת הימים ובעל אות הגבורה במלחמת יום הכיפורים; היה מח"ט חטיבה 7; מפקד אוגדה במלחמת לבנון; מפקד פו"ם וסגן מפקד מִפקדת חילות השדה.

"אביגדור היקר,
אני עדיין כולי נתון תחת הרושם של הספר שכתבת. זוהי אחת התעודות הנעלות, המרתקות והאמיתיות ביותר שקראתי אי־פעם על מלחמה כלשהי. זה ספר של הקו הראשון – ומהשורה הראשונה.
אף על פי שעלילותיך – והן בלתי רגילות כשלעצמן – נוצקו הפעם למילים, הרי שהמילים, הסרבניות בדרך כלל, נכנעו לחלוטין לכובדה של אמת אנושית שעמדה במבחן העליון של חיים ומוות, אמת שרק דקוּת הבחנה מפתעת משמשת לה נופך מלווה. אין המילים מפריעות בסיפורך למאורעות לזרום, לחוויות לצרוב, לגבורה להתהלך חשופה בצריחיה. בספרך לא האמת נכנעה לספרות, אלא הספרות נכנעה לאמת; והיא יוצאת נשכרת, והאחרת בלתי פגומה.
הספר מעורר אמון בכל ממדיו ובכל דקדוקיו. כאשר הוא מלא אהבה לרעיך בקרב, למפקדיך בחפ"ק, למשפחתך בבית. כאשר אתה גאה או חרד, עייף או מאושר, כאשר אתה על רעפי גג ביתך או על כיסא מפקד הטנק – כל אלה זורמים באפיקי כנות נוגעת ללב.
המלחמה מופיעה בספרך באורה האנושי, אור הגבורה, ולא רק בתביעותיה השטניות, ספוגות השנאה. היא אכזרית בקורבנותיה, אבל היא נשגבת בלוחמיה.
זוהי תעודת מופת לעם לוחם. זהו סיפור נדיר של אדם שבצדק נקרא 'גיבור ישראל'; זוהי אגדת אמת לבני הנעורים, זוהי קרן אור לעם כולו.
סבורני שהשגת בספר הזה את אשר רצית להשיג: כל קורא לאחר שיסיים את קריאתו יאהב את עמו יותר. וגם יֵדע יותר מדוע לאהוב אותו.
רק עמידתך במלחמה עולה על מבחנך בתיאוּריה, וזה כזה – הם בלתי רגילים."
שלך, שמעון פרס (24.8.75)