אין אדם שהוא אי

אין אדם שהוא אי מביא מבחר רחב משיריו של ג'ון דאן וטעימה מן הפרוזה שלו, שליקט, תירגם וליווה בהערות חתן פרס ישראל לתרגום שירה, שמעון זנדבנק.

דאן, בן המאה השבע-עשרה, מגדולי השירה האנגלית והיום מן האהובים שבה, מפורסם בשנינות המתוחכמת של שיריו, במטפורות המפתיעות והנועזות שלו, המקרבות רחוקים, ובלשון הדיבורית הבוטה.

הפואטיקה המקורית והמהפכנית של דאן ניכרת בשלילת הדמות האידיאלית של האשה בשירי האהבה הרבים שלו, ובדחיית הסגידה הדתית נטולת הקונפליקטים בשירת הקודש שלו. ההתלבטות הקשה הן בתחום הארוטי והן בתחום הדתי מוצאת אצלו ביטוי אישי, ספונטני ודרמטי. שיריו אינם מסתפקים באחדות אידילית של האוהבים, הם חוזרים שוב ושוב לקושי לשמר את הקשר ולפַּחַד מפני הפרידה הצפויה, ובמקביל מוצא ביטוי גם הפחד מפני הפרידה האחרת, הבלתי-נמנעת, פרידת הנפש מן הגוף.

רגישות אחדותית, המוטלת על ניגודים, זרות וקרע, היא שחוללה את השירה הגדולה הזאת, שמתגלה בה תמיד חדוות כתיבה עצומה.