היסטוריה של מהירות

בשנת 1882 כתב ניטשה בספרו ‘המדע העליז’: “בימינו האדם כבר מתבייש במנוחה; הרהור ממושך כמעט מעורר בו נקיפות מצפון. האדם חושב כשידו אוחזת בשעון, כשם שהוא מסב לארוחה כשעיניו מופנות אל עיתון הבורסה – הוא חי כמי שעלול בכל רגע ‘להחמיץ הזדמנות’”. ב־140 השנים שחלפו מאז, המצב רק החמיר. 

בשנת 1991 דיווח ‘טיים מגזין’ על כמיהה הולכת וגוברת לשוב אל “החיים הפשוטים”. 69% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר, ושיעור מדהים של 89% דיווחו שהיו רוצים לבלות יותר זמן עם משפחתם. בשנת 2014 נערך סקר דומה, ובו נמצא כי למעלה ממחצית הנשאלים רוצים להאט את קצב חייהם. 

עמית נויפלד לוקח את הקוראים למסע אל שחר ההיסטוריה המודרנית ואל נקודות המפתח שעיצבו את תרבות המהירות המאפיינת את ימינו. בשפה בהירה, קולחת ועשירה בדוגמאות הוא מציג תופעות, מגמות ותהליכים הדוחקים בנו לעבוד, לצרוך ולחיות בהילוך גבוה. 

היסטוריה של מהירות מעורר דיון בהשלכות הכלכליות, הרגשיות והחברתיות שיש לקצב החיים המהיר. זהו מדריך מעשי להאטת החיים, שמסייע להוריד הילוך, מציע דרכים ליהנות יותר מהמזון, מהעבודה ומשעות הפנאי, ומקדם יצירה של קשרים משמעותיים עם המשפחה, עם החברים, עם הסביבה ועם הקהילה שבה אנו חיים. 

הספר, הקורא תיגר על מאפייני עידן המהירות ועל הרציונליות התועלתנית, הוא חלק ממהפכה עולמית שיוצרת תנועת ההאטה. הוא מזכיר לנו שלא פעם, השינויים הגדולים ביותר מתחילים בהחלטה לעשות פחות, או אפילו לא לעשות כלום. אולי זה נשמע מוזר, אבל היי, גם רוזה פּארקס שינתה את העולם בלי לקום מהכיסא. מוזמנים להצטרף.

עמית נויפלד, יליד 1975 , הוא מייסד ועורך אתר תנועת ההאטה, slow.org.il כותב על פשטות מרצון, על מינימליזם ועל המנגנונים המניעים את תרבות המהירות. מפרסם טורי דעה בעיתונים (‘הארץ’, ‘כלכליסט’) ומרצה בפורומים שונים. בעל תואר ראשון בפילוסופיה ובקולנוע ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר בשכונת התקווה עם נועה אשתו ועם גור חתולים. אוהב ללכת לאט ולבהות, משתדל שלא להידרס.