אין כמו פסיכיאטריה: זיכרונות וסיפורים

עד למאה ה־18 מחלות הנפש נתפסו לעיתים קרובות כ"דיבוק". מיותר לציין, לאור זאת, שאפשרויות הטיפול בהן היו זעומות עד לא קיימות. ב־1808, יוהן כריסטין רייל – רופא, פיזיולוג, אנטומאי ופסיכיאטר גרמני – טבע לראשונה את המושג פסיכיאטריה שמקורו בשתי מילים מן היוונית: psyche, (תודעה, נפש, נשמה) ו־iatreía (משמעות או מרפא).

ככל שנודע יותר על תפקודם של המוח ומערכות העצבים החלו ההפרעות הנפשיות להיחשב כמצבים הדורשים טיפול מסודר ונכללו בתחום הרפואה, גם אם לא תמיד זכו להבנה מספקת ולסיווג מדויק. קטלוגן נע בין הכללתן במדע הנוירולוגיה ובין ההכרה בהן בתחום הפסיכיאטריה, העומד לעצמו. לאחרונה אנו עדים לשובה של מגמת החפיפה בין התחומים. מאמר שפורסם בספטמבר 2020 במגזין המוח נושא את השם: "רפואת המוח ורפואת הנפש – מטבע אחד, שני צדדים".

ד"ר הלן שיינפלד נולדה בעיר בֶּרלָאד שברומניה ועלתה ארצה ב־1964. ספר זה מגולל את קורותיה כפסיכיאטרית, החל מסיום לימודי הרפואה שלה בהדסה־ירושלים, בסוף שנות השישים של המאה הקודמת ועד עצם הימים הללו, בהם היא מוסיפה לעסוק במקצועה, בחום ובאהבה. זהו ספרה החמישי של ד"ר שיינפלד.